שלח כתבה דוא
pdf PDF


חדש מהמרכז התיעודי בבית הרב קוק - טור חודשי


אגרות הראי"ה שטרם פורסמו בכתבי הראי"ה קוק

ליקט וערך: הרב ארי יצחק שבט - "המרכז התיעודי - בית הרב"



טור 1 - שבט תשע"ז

אגרת לקק"ל שטרם פורסמה בספרי מרן הרב קוק זצ"ל




אגרת לקק"ל מאת הראי"ה קוק


ירושלם, ב' בסיון תרצ"ב

לכבוד[2] הכינוס הנכבד לחגיגת היובל של "חבת ציון"[3]

ושלושים שנה ליסוד קה"קל[4] על ידי ועד הקהלה פעהקת"ו

אלופי היקרים!

קבלו נא את ברכתי היוצאת מעמקי לבבי לחדות הלב של כל נפש הצמאה לישועת ישראל, החודרת אל הנשמה העברית מהזכר הנשגב של שני המפעלים הגדולים אשר בעצת ד' הגדולה שהיא לעולם עומדת, נהיו לנו ליסודי חיים בדורנו זה, לחדש על ידם הוד קדומים לשיבת ישראל לארץ ירושתם.

הננו העם אשר הקדים נעשה לנשמע,[5] ואנחנו יכולים לומר כי המפעלים הללו שניהם, גם תנועת חבת ציון המעשית וגם תנועת הקהק"ל לגבי מה שהם צריכים להיות נשמעים בעולם, עדין אין קולם נשמע, הלא ראוי הוא הדבר שלא תשאר נפש אחת באומה אשר לא תלוה להמעשה הגדול הזה אשר אור חיי עם ופדותו הולך ומאיר בו, וכדאים הם המפעלים הגדולים האלה שהד קולם ישמע מסוף העולם ועד סופו, באופן מרעיש ומעורר כל ישנים מכל הסיעות ומכל המפלגות, והצד האנושי הגדול החבוי בתוכם הלא צריך הוא להרעיש עולם ומלאו להקים מלכים מכסאותם וכל דברי עמים ממושבותיהם[6] להרים את הנס הגדול של גאולת העם ובנין ארצו אשר שניהם יחד הנם הסובלים היותר גדולים מכל הפגעים שבאנושיות,[7] ושניהם יחד הם הנותנים היותר גדולים במנת יסוד התרבות[8] והארת הרוח אשר להאנושיות, ולפי ערך זה אין אנו יכולים להיות מרוצים ממדת השמע, שהעולם היהודי והכללי שומע לקול ד' היוצא מתוך מפעלותינו אלה[.](ב)אבל[9] אנחנו אשר הקדמנו נעשה לנשמע מאז מעולם לא ירפו ידינו מכל זה, ובאומץ לב וגאון רוח נמשיך את מעשינו הגדולים וחבת ציון עם כל תולדותיה תכפיל בכפלים מרובים את גדולת פעלה, והקהק"ל ויסוד[10] גאולת אדמת הקדש להעם אשר נתנה לו מורשת עולם ע"פ אדון עולם יחד עמה יכפיל מפעלו, והרושם של המעשים ההולכים ומתגדלים[11] אשר דבר ד' גואל ישראל מצלצל מתוכם בצלצלי שמע,[12] הם יביאו לנו גם ההקשבה הכללית של כל ישראל ושל כל יושבי תבל ושוכני ארץ אשר כנשא נס הרים יראו[13] ובתקוע שופר ישמעו,[14] וכל עם ד' הגוי כולו כאיש אחד חברים יקום על רום פסגה[15] גאולתו כדברי הנבואה הנאמנה לעד,"והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לד' בהר הקדש בירושלם".[16]

כעתירת אחיכם הנאמן, אברהם יצחק הכהן קוק.




[1] בשנה זו –תופעה חוזרת לעיתים – חל ט"ו בשבט בשבת פרשת בשלח-שירה . משום כך מתפרסמת איגרת ייחודית זו המתייחסת לפעולות הקרן הקיימת לישראל.

[2]האגרת המוקלדת הזו נמצאת ב"מרכז התיעודי" שב"בית הרב," כמסמך מס'   1022 בשנת תרצ"ב. טרם הופיעה בספרי מרן הרב זצ"ל, ואף לא בספרם החשוב של ידידי הר"א הנקין הי"ד ויבלח"א ידידי הר"א וסרמן, "להכות שורש- הראי"ה קוק והקרן קיימת לישראל", ירושלים תשע"ב, בו אספו את שאר אגרות התכתבותו של הרב זצ"ל בנוגע לקק"ל. ההדגשים להלן אינם במקור.

[3] תנועת "חיבת ציון" מוכרת יותר בשם "חובבי ציון", הוקמה ברוסיה וברומניה בשנת תרמ"ב/1882, כפי שמעיד כאן הרב שחוגגים לה יובל. היא הוקמה מתוך חיבה לארץ ישראל, שהתחזקה על ידי האנטישמיות ופרעות "סופות בנגב", והמכשולים שהושמו בפני האמנציפציה של יהודי אותן ארצות, וכחלק מן ההתעוררות הלאומית באירופה בכלל ובנוסף אף בקרב היהודים. מטרת התנועה הייתה  אלטרנטיבה למהגרים שלא רצו לעבור לארה"ב מחשש ההתבוללות. בין ראשיה היו הרב שמואל  מוהליבר, י"ל פינסקר ומשה לילינבלום. היו בה חברים יהודים מזרמים שונים, כאשר המכנה המשותף לכולם היה רעיון השיבה לארץ ישראל.

[4] קרן קיימת לישראל או קק"ל (Jewish National Fund), נוסדה בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית בשנת תרס"א/1901, כמסגרת לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. נודעים במיוחד ההתרמות דרך הקופות הכחולות שפוזרו בבתים יהודיים בארצות השונות, והמבצעים לנטיעות עצים בארץ ישראל.

[5] מסכת שבת דף פח ,ב "מאי דכתיב 'כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים' - למה נמשלו ישראל לתפוח? לומר לך: מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע".

[6]באותה תקופה, בעקבות התפרעויותיהם של ערביי ארץ ישראל, קצת נסוגו האנגלים מהצהרת בלפור.

[7] החזרת ארץ ישראל לעמנו היא מבחינת השבת הגזלה, ובכך הוא אקט מוסרי. מתאים מאוד למה שהביא מורנו הרצי"ה קוק, ספר לנתיבות ישראל א, עמ' פב, שבאסיפה ציבורית בלונדון לרגל הצהרת בלפור, אמר הרב, "כן יש, לאו דווקא להודות, אלא בייחוד לברך את אנגליה על זכות זו, שזכתה להיות מחזיק, מסייע ותומך, בתקומת נצחיותה של כנסת ישראל".

[8]הביטוי המיוחד "יסוד התרבות", מייחס הרב גם לתורה (מאמרי הראיה, עמ' 101), אהבת המשפחה (אוצרות הראי"ה, אפיקים בנגב, יא), התשובה (אורות התשובה י, ה), וכאן מוסיף הרב עליהם גם את "גאולת העם ובנין ארצו".

[9]כפי הנראה, הוקלד כאן האות "ב" במקום נקודה, ומופיע במקור: אלה באבל. מבחינת ניקוד, יצוין שבכל האגרת הארוכה הזאת, רק מופיעות שלוש נקודות ושלשה פסיקים, צמצום שאיננו חריג אצל חלק מהמקלידים שבמשרדו של הרב. רוב הפסיקים ההכרחיים הם הוספות שלנו, כנהוג אצל כל המוציאים לאור של דברי הרב.

[10] היה מוקלד: והיסוד, אך נראה שהאות ה' נמחקה.

[11] כפי שראוי, להקדים נעשה לנשמע.

[12]על פי תהלים פרק קנ, ה. ממשיך הרב פה את המוטיב של האגרת, העשיה והשמיעה, ה"נעשה ונשמע".

[13]יתכן שהכוונה שייראו המעשים.

[14] ישעיהו פרק  יח, ג.

[15]אולי כתוב: פסגת.

[16] ישעיהו פרק כז, יג, פסוק שהזכיר הרב קוק לפחות 10 פעמים בכתביו.


בית הרב | רחוב הרב קוק 9 ירושלים מיקוד 91062 ת.ד 6275 טל: 02-6232560 betharav@zahav.net.il
© כל הזכויות שמורות ל'וזאת לראיה' (ע"ר) | עיצוב אתר:תהילה ברנשטיין | בניית אתר: עמנואל ימיני
test1
test2