שלח כתבה דוא
pdf PDF


קשרי הראי"ה עם ביאליק

ומאבקם המשותף על שמירת השבת


מרן הרב וביאליק היו בני אותה תקופה. שניהם למדו בישיבת וולוז'ין המפורסמת בראשות הגאון הנצי"ב - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין. ביאליק אמנם הגיע לישיבה רק אחרי שהרב עזב את הישיבה, אך שמם הלך לפניהם.

באדר תרס"ט הגיע ביאליק בלוויית י.ח. רבניצקי לבקור ראשון בארץ  שנמשך כששה שבועות.


לכשנודע דבר בואו למרן הראי"ה,

הוא שיגר אליו ב-ז' בניסן מכתב  ברכה וכך פתח:

"ברוך אתה בבואך לארץ החיים אורח נעלה, משוררנו הגדול והאהוב מר חיים נחמן ביאליק יברכך ה' מציון.  ...נשמה שירית, עורי, עורי  דברי שיר חי, לעם החי המתעורר. ...שירה נא, משורר אהוב לנו, מעתה על ישע גוי ואלוקיו... אמור נא ליעקב, הנה נולד גוי, הנה קם העם החי... שיר נא על החיל והחוסן, אשר לאלוקי ישראל בשמים ובארץ. ...היה שמח ומאושר... במשוש תקוות עמנו וארצנו".

הביקור בארץ הותיר רושם רב על ביאליק. בזמן שהותו נפגש ביאליק עם הסופר ש. בן ציון, ידידו משכבר הימים, שגר בנוה צדק וביתו שימש כבית ועד לסופרי התקופה כמו אז"ר, עגנון, ברנר ואחרים. ביתו היה סמוך למקום משכנו של הרב. באותה עת נפגש ביאליק לא אחת עם הסופרים ואף הגיע לשיחות ממושכות עם  מרן הרב. מנחם אוסישקין אמר כי כששב ביאליק מביקורו הראשון בארץ ישראל, סיפר בהתלהבות על הרב קוק, על תורתו, על חכמתו, ועל דרכי חייו: "אישיות ממדרגה ראשונה באהבתה לישראל ולארץ ישראל".

לפי עדותו של הרצי"ה אמר לו ביאליק בפרדתו לפני שובו לגולה: "משיחותי עם אביך הרב, אני לוקח אתי מטען גדול, ובשובי לביתי אמיין ואסדר את המטען".

ביאליק כתב את מסתו 'הלכה ואגדה' כשש שנים אחרי שובו מהביקור בארץ, וכתיבתו זו מציינת מפנה במהלך מחשבותיו.

בשנת תרפ"ד עלה ביאליק  ארצה, השתקע בארץ ישראל  והתיישב בתל-אביב. באותה עת כיהן הראי"ה כרבה הראשי של א"י ומשכנו היה בירושלים. בבואו  נרתם לפעילות ציבורית רחבת היקף, הוא היה נשיא הסופרים העבריים, נשיא ועד הלשון, נשיא אגודת שוחרי האוניברסיטה ועוד ועוד. מנהיגי הפועלים קרבוהו וראו בו "כאחד משלהם".

קיימות עדויות מעניינות שמספרות על ההערצה שחש ביאליק כלפי הרב קוק, ואביא אחדות מהן:


המשורר והסופר אביגדור המאירי מספר:

"בליל שבת אחד, סרתי לביתו של ח. נ. ביאליק ואחד האורחים אמר כי מצא בשיר ביטוי שלא נראה בעיניו. 'בטוי כזה אינו נמצא בשפה העברית! טען. השיבו ביאליק: - שמע יהודי – מה שיש בשפה העברית, כלומר בכל הספרות העברית, המסורתית וגם החילונית, יש רק אחד היודע: הרב קוק, אולם מה שאין בה, עדיין לא נולד אחד שיודע".


הסופר מרדכי עובדיהו מעיד על דברים ששמע מפי ביאליק:

"הגאון הרב קוק, ניצוצות של קדושה דתית-ישראלית ושל שירה אנושית – אוניברסלית ישכנו בקרבו. אילו זכינו – היה משמש מאור לדור ולאומה, בין בכתר של קדושה ובין בכתר של שירה. אלא שאין נביא בדורו".


חיים נחמן ביאליק נפטר בכ"א תמוז תרצ"ד.

במלאת שלושים לפטירתו כתב הסופר ר' בנימין על פגישותיו של ביאליק עם הרב:

"פעמיים נפגשתי עם ביאליק בבית אחד מגדולי גידולי וולוז'ין, בביתו של הראי"ה קוק. הפעם הראשונה הוקדשה לשאלת השבת, רעיון 'עונג שבת' צץ ועלה. הנוכחים היו: ח.נ. ביאליק, ש"י עגנון, הרב פרו' שמחה אסף,  ר' ישעיהו שפירא הרא"מ ליפשיץ ועוד – הרב והמשורר דברו נשגבות, הייתה שעת רצון והתעוררות. נשמעו הארות מאירות מצד האחרים. נשמעו הצעות שונות ובתוכן הצעה על סידור מסיבות 'עונג שבת' ומתוך כל ההצעות זכתה הצעתו של המשורר להתגשמות קרובה. ואכן הרבה עמל ויגיעה הקדיש  ביאליק כדי להחיות את רוח השבת ולהשרות מזיוה על הווי החיים. אף רעיון 'ספר השבת' כבר עמד כמו חי לפני המשורר. הוא ערך לפנינו את התוכנית בקווים כלליים והיה ענין לראות את שני גדולי וולוז'ין אלו, בצוותא חדא, שניהם בעלי אינטואיציה בלתי שכיחה, הגאון התלמודי בעל הנשמה השירית והמשורר הלירי השוקד גם על המשנה ועל מבועי ההלכה, ושני אלו אוהבים מכבדים ומעריצים זה את זה.

ובשנית, הלכתי עם ביאליק לבקר אצל הגאון בשבתו בנוה הקיץ בקרית משה בירושלים השיחה בדרך הייתה כמעיין המתפרץ. נכנסנו לבית הגאון ופניו הפיקו אצילות ועדינות, יופי עילאי ושלווה רבתי. בשיחה זו היה ביאליק השואל והגאון המשיב. דומם ישבתי מן הצד והזנתי את אזני בשיחה ואת עיני במראה אשר לפני. המשורר שרק זה עתה היה כמעיין המתפרץ, ישב עתה בענווה ובהצנע לפני הגאון, כשהוא כולו קליטה".


מיום שנשתקע בארץ הקדיש ביאליק את עצמו לעבודה שאינה פוסקת להחזיר את עטרת השבת ליושנה. הוא הוציא לאור את 'ספר השבת' וייסד את  מפעל 'עונג שבת' הידוע  שהתקיים ב'אוהל שם' בתל אביב.  מפעל זה נמשך שנים רבות בהצלחה רבה ושימש דגם לחיקוי בארץ ובתפוצה היהודית.


אביא עדויות מרתקות על השתתפותו של ביאליק במאבק על שמירת השבת בארץ ישראל:

לימים הכריזה הרבנות הראשית על אסיפת-עם גדולה בעניין השבת  בת"א. ביאליק הוזמן והסכים להשתתף. מסיבה כל שהיא לא התאפשר לו לבוא והוא שלח מכתב וזה לשונו:

"לצערי הרב איני יכול להשתתף באסיפה החשובה שנערכת הערב בבית העם, לשם מחאה גדולה על חלול השבת בעירנו. אבל מצטרף אני בכל לבי לזעקתכם המרה והגדולה על תופעות חילול שבת בפרהסיה ההולכות ומתרבות בעירנו. השבת היא המתנה הטובה והנעלה ביותר שהנחילה אומתנו לבני האדם כולם. בלעדי השבת איני מצייר לי תרבות אנושית אמיתית וקומה שלמה של צלם אלוקים בעולם. כל מי שבא לא"י מצפה למצוא כאן את השבת בתפארתה ובשלמותה, וחילול שבת כל שהוא ברבים פוצע כל לב יהודי נאמן פצע אנוש לאין מרפא... השבת היא ששמרה על קיומנו בכל שנות הגלות, וכפייות טובה מאין כמוה היא, לחללה בזדון ולפגוע בה כאן בארץ אבות, במקום יצירתה וגידולה הראשונים. חטא לאומי הוא שאין לו כפרה! אין אני מצייר לי חיים לאומיים שלמים  בלי שבת שלמה. אל דומי לכם ואל שקט עד אשר לא תשיבו את השבת לכבודה ולהדרה כימי עולם".


ביאליק מחה על שמירת השבת בקבוצים, ואביא קטעים ממכתביו בנושא זה:

"לכבוד מערכת "ניב הקבוצה" גבע,

...את מחברותיכם שאתם שולחים אלי אני קורא בשים לב, ומוצא בהן קורת רוח. על פיהן  אני לומד להכיר קצת את הרוחות המנשבות בקבוצה... לא אכחד, במחברת האחרונה המאמר על שבת גרם לי צער רב... הטרם יבינו אלה המחללים את השבת בזדון בצורה גסה ופרועה כזאת כפי שקראתי. הטרם ידעו כי השבת היא המתנה הגדולה ביותר  שהביאה היהדות לעולם... השבת היא הסמל המזוקק והצרוף ביותר של הרעיון הסוציאלי ושוויון ערך האדם? האמנם אין תקנה להם?...".


על מכתב זה קבל ביאליק תשובה שלא סיפקה אותו והוא כתב מכתב חריף יותר.


להלן קטעי דברים שכתב:

"לכבוד מר קושניר גבע, שלום וברכה,

...מן הצורך לצווח ככרוכיה על סילוק השכינה וסלוק הדעה מצעירי ישראל... א"י בלי שבת לא תבנה, אלא תחרב וכל עמלכם יהיה לתוהו. עם ישראל לעולם לא יוותר על השבת... כל עמי התרבות קבלו מיד ישראל בצורה זו או אחרת, את יום המנוחה... השבת ולא התרבות של תפוחי–זהב או תפוחי–אדמה היא ששמרה על קיום עמנו בכל ימי נדודיו. ועתה בשובנו לארץ אבות, הנשליכנה אחרי גוונו ככלי אין חפץ בו? ...בלי שבת אין ישראל, אין ארץ ישראל ואין תרבות ישראל. השבת היא התרבות".


בעיית שמירת השבת בארץ ישראל מעסיקה אותנו עד ימינו אלה, וטוב לזכור ולהזכיר כי גם משוררנו הלאומי, שלא מוגדר כאדם דתי, פעל למען שמירת השבת בתקופת התחיה הלאומית המתחדשת בארץ קודשנו.

שושנה רייך, עורכת עלון ' מגד ירחים', בית הרב


בית הרב | רחוב הרב קוק 9 ירושלים מיקוד 9131002 ת.ד 31098 טל: 02-6232560 beitharavkook@gmail.com
© כל הזכויות שמורות ל'וזאת לראיה' (ע"ר) | עיצוב אתר:תהילה ברנשטיין | בניית אתר: עמנואל ימיני
test1
test2